Auricularia auricular
קטגוריה: אָכִיל.
גוף הפרי (קוטר 5-11 ס"מ, גובה 7-9 ס"מ): בצורתו ובגודלו הוא דומה מאוד לאפרכסת של מבוגר. בפטריות בוגרות הוא מכוסה בשערות קטנות, הוא יכול להיות מקומט או מנומר בוורידים. אוריקולור זמין בכל גוון של כתום או חום; החלק הפנימי בדרך כלל כהה מעט מהחלק החיצוני.
מוֹך: שקוף לאור ודק מאוד. פטריה שבורה באוויר הפתוח מתכווצת במהירות ומתקשה.
כפולים: נֶעדָר.
כשזה יגדל: כל השנה באזור הממוזג הצפוני של יבשת אירו-אסיה, פחות נפוץ בצפון אמריקה.
איפה אוכל למצוא: ביערות נשירים עם לחות גבוהה. גדל על עצים מתים. בנוסף לסמבוק, הוא מעדיף אלמון, לעתים רחוקות יותר אלונים או מייפל.
אֲכִילָה: הוא אינו משמש בבישול ביתי, אך מוערך מאוד במזרח (בסין) כמרכיב בסלטים ומרקים. נמכר לעתים קרובות מיובש. מיד לפני הבישול משרים את פטריית האוריקולריה, ולאחר מכן היא מתבהרת ומתגברת פי כמה.
יישום ברפואה מסורתית (הנתונים לא אושרו ולא עברו מחקרים קליניים!): אנשים סלאבים עם גידולים של השקדים, הגרון, הלשון מרחו פטריה טרייה על האזור המודלק. באסיה מיוחסים לו תכונות המטופואטיות ומנקות. רופאים סינים משתמשים באוריקולריה auricula-judae בטיפול ביתר לחץ דם וטרשת עורקים. מאמינים שבצורת אבקה, הוא יכול להמיס כליות ואבני מרה ואף לרפא גידולים סרטניים.
שמות אחרים: אוזן יהודה, אוזן עץ, מדוזה עצים.
בסין, אוריקולריה אוריקולרית נקראת "קיקוראז'" (אוזן עץ) ומשמשת להכנת מרק הפטריות השחורות הפופולרי. כדי לעשות זאת, הפטרייה מיובשת תחילה, ומושרים מעט לפני הבישול.
אוריקולריה כונתה אוזן יהודה מכיוון שהיא גדלה לעתים קרובות על סמבוק, שעליו תלה את עצמו, לפי גרסה אחת של האגדה המקראית, יהודה, תלמידו של ישוע המשיח.
